לא, זו לא בעיה של כסף. זה בעלי…

לקח לי הרבה זמן להוציא את הסיפור הזה אל הכתב.
אמנם מדובר בבעלת עסק שאינה מקרב לקוחותי, אינה ממעגלי הנטוורקינג שלי, ורק שוחחה עימי טלפונית פעם אחת לפני שנה וחצי. ובכל זאת הרגשתי שאני צריכה לתת לסיפור הזה להצטנן לפני שאני מפרסמת אותו. סיפרתי אותו בעל פה כבר למאות בעלי ובעלות עסקים. זה הסיפור שאני בוחרת לשתף ביום האישה הבינלאומי 2016. סיפור של בעלת עסק שנקלעה לקשיים. ובכלל על סיכויי ההצלחה של עסקים קטנים בבעלות נשים. 

בתקופת החגים בשנה שעברה, באחד מימות השבוע, בשעת אחר הצהריים, נהגתי בחזרה הביתה אחרי יום עבודה עם לקוחות. והטלפון צילצל. מי שמכיר אותי יודע שאני לא חובבת שיחות טלפוניות. אבל הפעם עניתי. בצד השני של הקו בעלת עסק, שקיבלה את הטלפון שלי מחברתה, שילדיה למדו עם שלי בעבר בגן. אני מבקשת לדעת מעט את הרקע ואת העיסוק ואני מבינה שמדובר בבעלת עסק מנוסה. כבר שלוש וחצי שנים בעלת עסק. יש לה שלוש עובדות בפרילנס. על פניו נשמע כמו יופי של עסק. אם היא כבר מנהלת את העסק מעל שלוש שנים, ויש מספיק עבודה לעצמה ולעוד שלוש. "זה עסק עובד" חשבתי לעצמי.
המצב שתיארה שונה מהרוב המכריע של הלקוחות שלי.  נשמע כאילו הקושי אליו נקלעה, יהיה אשר יהיה, הוא זמני בלבד. "משהו היא בטוח יודעת לעשות נכון." כך חשבתי תוך כדי השיחה.

זו לא בעיה של כסף - עסקים קטנים בבעלות נשים

"אז מה הבעיה?" שאלתי.
אני כבר חודשיים לא ממש עובדת, וגם החודש הקרוב נראה לא טוב. לא הצלחתי להתאושש מהקיץ. חשבתי שבתחילת שנת הלימודים זה יתאושש, וזה לא קורה. אני צריכה עזרה.
על אף שהעסק שלה פועל במרכז, 'צוק איתן' והאווירה סביב, הורידה את הלקוחות שלה אל מתחת לרדאר. והם נכנסו לתרדמת.

בכייף עניתי. הסברתי באריכות מה אני עושה בפגישת ה"בליינדייט" שלי. כמה זמן היא נמשכת. מה מטרתה. וכמה היא עולה (550 ₪ כולל מע"מ לשעה ושלושת רבעי, למי ששאל).
אמרתי כמו שאני תמיד אומרת, שאם בסוף הפגישה היא תרגיש שלא קיבלה ערך אני מבקשת שלא תשלם לי. כי מצד אחד איני מקיימת פגישות היכרות ללא תשלום, ומצד שני אני רוצה שבעלות ובעלי העסקים ירגישו שהם לא לוקחים סיכון גדול מדי… יש אפשרות לקיים את הפגישה ולהחליט בסופה אם לשלם או לא…
והבטחתי שאם תרגיש שקיבלה ערך, ותבחר לשלם אפיק לה חשבונית מס מקורית במקום, וכך היא תוכל להכיר בהוצאת הייעוץ כחוק. שזה מובן מאליו אצלי. בשלב הזה בשיחה בד"כ אני עוברת לקביעת מועד לפגישה ביומן.

וזה היה הרגע היחיד בשיחה שבו היא התחילה לגמגם. "זה בעייתי…" היא אמרה.
חישבתי עם עצמי שוב את המצב. כן, העסק בקשיים. אבל מאידך, זה עסק עובד, ויציב. עם עבר מצויין. המחיר שנקבתי שהוא המחיר הקבוע שלי כבר זמן רב, הוא לא בשמיים עבור עסק עובד שיכול להכיר בהוצאה.
"מה בעייתי?" התעניינתי.
"תראי" היא אמרה, "בעלי שונא את העסק שלי, ולכן אני לא יכולה להשקיע בו כסף, ובטח לא בשיווק…"  אמרה. ככה במילים האלה. ואני נאלמתי דום.

המשפט היחיד שהלם לי ברקות היה: "אני לא יכולה לעזור לה!"
חשבתי שהיא לא צריכה עזרה בייעוץ עסקי או שיווקי. היא זקוקה למשהו אחר לגמרי. לא הצלחתי לראות שום תסריט של win-win. הצעתי שתגיע לפגישה ביחד עם בעלה.
החלפנו עוד כמה משפטים וסיימנו את השיחה.
מיותר לציין שהיא לא חזרה אלי מאז.

אחרי כמה ימים שיתפתי בסיפור חברה שהיא בעלת עסק, והיא אמרה לי: "מיכל. האשה הזו ישנה עם האויב שלה"
זה משפט חזק, אמרתי לה.
"נכון, אבל ככה זה. אין תסריט שבו היא יכולה לצאת טוב. אם היא תמשיך עם הגשמת החלום שלה (וזה חלום ילדות, העסק הזה) יש לה בעיה בבית. ואם היא תסגור את העסק כפי שבעלה רוצה, והוא רוצה בזה לא בגלל הקושי הנקודתי, אלא כאמור הוא לא תומך ברעיון העסק, אז איך היא תסתכל על עצמה במראה. ולמה שהיא תוותר על החלום שלה, שהיא עבדה קשה להגשימו ואף הצליחה?!"

יש משהו בדבריה של חברתי החכמה.
וזה עדיין עושה לי קצת עצוב.
כל כך מעט נשים הן בעלות עסק עצמאי. רק 4% !!

[ זה הנתון שחשפה עפרה שטראוס בוועידת 'עסקים קטנים בבעלות נשים' של אתר אונלייף: "רק 20% מהעסקים בישראל הם בבעלות נשים, ומתוכם 4% בלבד הם בבעלות נשים בלבד – כלומר לא עסק משפחתי, וללא שותף גבר" ]

כשהסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה פירסמה את הסקר על העסקים הקטנים בישראל משנת 2014, היא מנתה את הסיבות לכוונות סגירת עסקים. אלו הסיבות העולות מהסקר:  רווחיות, מימון ואשראי, ביורוקרטיה, מצב בריאותי או יציאה לגמלאות, ותחרות.  בגרף הבא ניתן לראות שהסיבה "אחר" זוכה ל-8%. אחוז נמוך יחסית. אבל מה זה אחר?
אחר הינה הסיבה שמרכזת את כל הסיבות ה"רכות" לסגירת עסק. אלו שקשה למדוד או לכמת אותן באופן אבסולוטי. וזה כולל: מחסור בידע ומיומנויות. קושי בניהול זמן והתנהלות. קושי בניהול עובדים או פרוייקטים. וגם חוסר תמיכה מבית.

זו לא בעייה של כסף. זה בעלי - הסיכות לכוונות סגירת עסק

חוסר תמיכה מבית – רבים מאיתנו שומעים התנגדויות לרעיון לפתוח עסק או לנהל עסק. ובדרך כלל זה מצד אנשים קרובים – משפחה וחברים. אותם אנשים בד"כ דואגים לנו ולשלומנו, הם בעצמם מפחדים להיות בעלי עסקים עצמאיים ולכן משליכים עלינו את הפחדים שלהם. וחלקם עשוי לעתים אף לקנא, בחופש שלקחנו לעצמו כדי לנסות ולהגשים את החלום, ולצאת לעצמאות.
אני ממליצה לדבר עם הרבה אנשים, לשתף אותם ברעיונות ובמחשבות שלך, בשאיפותיך ובחלומותיך. לשתף ולהקשיב. אבל להקשיב בצורה סלקטיבית.
יובל אברמוביץ אומר בהרצאתו 'הרשימה': "הצטיידו באטמי אוזניים, לכל מי שיגיד שזה לא יצליח!"

באיחולי תמיכה מבית לכל חלום שלכן ושלכם!!
מיכל

נ.ב.
המפרגן והתומך מספר 1 שלי, בכל מה שאני עושה, ובעסק שלי. האיש שכשאני מקטרת על קשיים, או על לקוח שסיים תהליך מתעקש להראות לי כמה הצלחות היו לי באותו היום ממש. זה בן הזוג שלי. לאור הנתונים העגומים של עסקים קטנים בבעלות נשים, וההבנה שתמיכה מהבית זה כל כך לא מובן מאליו, אני חייבת לו את תודתי הענקית!!!  ❤❤❤

This entry was posted in One Man Biz, בלוג and tagged , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.