אוקיינוס שטף את רביבה וסיליה

אסטרטגיית אוקיינוס כחול  היא אסטרטגיה עסקית להתמודדות בשוק תחרותי. הוגי הגישה הם וו. צ'אן קים ורנה מאובורן שפרסמו אותה בספרם "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול" בשנת 2004.

ספר - אסטרטגיית האוקיינוס הכחול

קים ומאובורן גורסים כי עסקים מסורתיים מתחרים זה בזה על ידי שיפור מאפיינים במוצר או בתהליכי הייצור במטרה להגדיל את נתח השוק שלהם בפלח שום מסוים. זוהי אסטרטגיית האוקיינוס האדום. באוקיינוס האדום המתחרים מנסים לגבור האחד על השני על ידי תפיסת נתחי שוק נוספים, כשהשוק נהיה צפוף, התחזיות לגידול במחזור וברווחים קטנות. התחרות הזו הופכת את האוקיינוס לאדום מדם המתחרים הנאבקים זה בזה.

לטענתם, אסטרטגיה חלופית אפשרית היא אסטרטגיית האוקיינוס הכחול. אוקיינוס כחול מוגדר ככזה שאינו קשור לשוק הקיים. הוא יוצר ביקוש והזדמנויות חדשות בהן פוטנציאל הגידול והרווחיות הם משמעותיים ביותר. המתחרים לא נאבקים באמצעות תמחור, או שיפור של מאפיין במוצר, אלא על ידי יצירת מוצר שלו מאפיינים שונים בתכלית, שינוי שגורר לעתים קרובות גם את הצורך בשינוי המבנה הארגוני, ובתהליכי ייצור ייחודיים. אסטרטגיה כזו מקשה על התחרים לחקות את החדשנות, משום שהחיקוי תובע מהם לשנות מהותית את פעילותם וארגונם. אסטרטגיית האוקיינוס הכחול יוצרת, לפיכך, ים נקי מתחרות, בו החברה החדשנית פונה לקהל חדש, עם יתרון תחרותית ממשי המתקיים לאורך זמן.

אז למה נתתי לכם את כל התיאוריה הזו (על רגל אחת) כפי שתומצת ב'ויקיפדיה'?

סיפור שהיה כך היה, אמש נפגשנו שני זוגות חברים לפנות ערב בתל אביב, צעדנו מחופשים ברחוב הארבעה בתל אביב, והרוח הקרה מדי הפתיעה אותנו ותפסה אותנו לא מוכנים. נכנסו לקפה 'רביבה

 וסיליה' עם ילדה בת שנתיים וילד בן שלוש, שניהם מחופשים כמיטב המסורת.

היינו ששה אנשים, קצת רועשים ומתוך ארבעת השולחנות רק שולחן אחד עם שני כסאות היה פנוי. ראיתי ששולחן אחד עומד להתפנות, משום שהם סיימו לבצע את התשלום, וסימנתי לחברי להישאר ולהמתין.

ניגשה אלינו המלצרית ואמרה שלא כדאי לנו לשבת בשולחן הפנוי הזה, כי בכל פעם שנפתחת הדלת (מה שקורה כל הזמן) נכנסת רוח מאד חזקה.השולחנות רק שולחן אחד עם שני כסאות היה פנוי. ראיתי ששולחן אחד עומד להתפנות, משום שהם סיימו לבצע את התשלום, וסימנתי לחברי להישאר ולהמתין.

זה נשמע לי בהתחלה כמו דרך אלגנטית לסמן לנו שאנחנו לא רצויים כאן, אך עד מהרה היא העמידה אותי על טעותי.

חכו עוד מעט גם השולחן הפנימי יתפנה, אסדר לכם מקום ותוכלו לשבת עם הקטנים בלי לסבול מן הקור.

וואוו זה היה משב רוח רענן בתחום של שירות מלצריות בבתי קפה תל אביביים.

וכך זה המשיך.

את הסכו"ם עם הסכינים החדים היא הניחה על מדף מאחורינו, שהקטנים לא יהיו בסכנה.

כשביקשנו מים בכוסות לא שבירות עבור הקטנטנים היא הביאה לנו שתי כוסות אספרסו מנייר שכל אחת מהן מולאה רק עד מחציתה במים, כדי שהם לא ישפכו, וכדי שהכוסות יתאימו לכפות הידיים הקטנות.

כששאלתי אם יש עוגת שוקולד, היא ענתה שיש רק עוגה בחושה לרכישה הביתה, אבל שמחירה רק טיפה יותר יקר ממחירה של מנת עוגה רגילה, ולכן הציעה שאקנה אותה, והיא תחתוך לי אותה לכמה פרוסות כך נוכל לחלוק כולנו את העוגה.

בקיצור, היא היתה חייכנית

היא השתמשה במחשבה

התאמצה לעזור

התאימה את עצמה לסיטואציה

נתנה שירות מעל ומעבר

זה היה כל כך חדשני, שחשבתי שזו דרך נהדרת עבור עסק בתחום כל כך תחרותי, לבדל את עצמו.

חישבו על זה, כדי לתת לנו את השירות יוצא הדופן הזה, כמה פתרונות יצירתיים היא נתנה

בכמה מן המאפיינים של הענף:

  1. סידור ועריכת השולחן
  2. התאמת גודל הכוסות לצרכים
  3. ערבוב בין מוצרים לרכישה הביתה למוצרים להגשה לשולחן לסועדים
  4. רמת שירות יוצאת דופן – הקשבה, מאמץ וחיוך

אז מעבר לטיפ השמן שהשארנו כדי לבטא את הערכתנו, ולעובדה שציינו בקול רם, גם בפני שאר העובדים במקום, את דברי השבח והתודה שלנו.

אני חושבת, באמת, ששירות כזה, שדורש היערכות שונה במסעדה, גמישות, יצירתיות, ומתן פתרונות ואלתורים על הדרך כל הזמן, מאפשרים ל'רביבה וסיליה' לבלוט בנוף המתחרות שלהן ברחוב ובכלל. בתקווה שזה לא אירוע חד פעמי.

שאפו!!

ואם יש לכם בית קפה, אתם מוזמנים לחשוב מחדש על המאפיינים של שוק בתי הקפה, ובאילו מהם אתם מציעים משהו שונה, באופן שמורגש ומוערך על ידי הלקוח ובכך מבדל אתכם ממתחריכם.
הזמינו אותי, אני אוהבת קפה, אשמח לחשוב איתכם יחד.

This entry was posted in בלוג. Bookmark the permalink.